תאים וקרומים

1. נוכחות דופן, קרום, ציטופלסמה, גרעין וחלולית מאפיינת:

• א. תא של צמח.

• ב. כל תא גוף של האדם.

• ג. תא עור של אדם.

• ד. את כל תאי הגוף של בעלי-החיים

תכונת הבררנות של קרומי התאים

• חשובה בעיקר להוצאת חומרים מזיקים מתוך התא

• חשובה בעיקר להכנסת חומרים חיוניים לתוך התא

• חיונית לשמירת תכולת התא והרכב תקין של חומרים בתוך התא

• חיונית לכך שקרום התא יהיה שלם ורציף בכל שטחו

בעלי חיים מיקרוסקופיים קולטים חמצן בפעפוע דרך כל שטח פני הגוף ואין להם צורך באיבר נשימה מיוחד. מדוע

• לבעלי חיים אלה יש שטח מגע גדול מאוד עם המים ולכן כמות מספקת של חמצן יכןלה לפעפע דרך כל שטח גופם לכל מקום בתא

• גופם קטן מכדי להכיל איבר נשימה מיוחד

• פעילותם מועטה ולכן אינם צורכים הרבה חמצן

• מהירות הפעפוע של גזי הנשימה במים היא כה גדולה שאין צורך באיבר נשימה מיוחד

1. ייצור מסוים ייחשב כצמח ולא כבעל חיים אם ימצאו בגופו

• קרום תא

• גרעין

• כלורופלסטים

• ציטופלסמה

מה יקרה לתאי צמח המצויים בתמיסת מלח מרוכזת.

• הם יתנפחו אך לא יתפוצצו בגלל הדופן

• הם יתפוצצו כי מים יכנסו אליהם

• הם יתכווצו כי מים יצאו מהם

• הנפח שלהם לא ישתנה כי הדופן מגן עליהם.

N באיזה מהתרכובות הבאות יש חנקן:

• גלוקוז ATP

• חלבון דנ"א

• חלבון ליפיד

• ליפיד ATP

גמל יכול לשתות בבת אחת כמויות גדולות מאוד של מים, יחסית לרוב היונקים האחרים. מכאן ניתן להסיק כי אם נשים תאי דם אדומים של גמל ושל אדם בתמיסת מלח מהולה ביותר אזי:

• תאי הדם של האדם יתפוצצו ותאי הדם של הגמל לא יתפוצצו

• תאי הדם של האדם יתפוצצו ותאי הדם של הגמל לא ישנו את נפחם

• תאי הדם של האדם יתכווצו ותאי הדם של הגמל לא יתכווצו

• גם תאי הדם של האדם וגם תאי הדם של הגמל לא ישנו את נפחם

כאשר מכניסים חתיכות גבעול של צמח לתוך מי-ים הן נעשות רכות למגע. הסיבה לכך היא

• הלחץ האוסמוטי של מי-הים נמוך מזה של נוזל התא ומים נכנסים לתאים

• מי-ים ממיסים את דופן התאים הסמוך לתאים השכנים

• ריכוז המים במי-הים גבוה מזה שבנוזל התא ומים יוצאים מן התאים

• הלחץ האוסמוטי של מי-הים גבוה מזה של נוזל התא ומים יוצאים מן התאים

כשמחממים באיטיות חתיכות סלק

אדום במים רותחים, המים הופכים

אדומים. ההסבר לכך הוא

• בטמפרטורה מסוימת מתפרקות מולקולות המים וקולטות צבע

• בטמפרטורות גבוהות נהרס קרום התא והופך חדיר

• חדירות דופן התא הולכת וגדלה ביחס ישר לעליית הטמפרטורה.

• בטמפרטורות גבוהות מופעל אנזים, שבעזרתו עובר צבע מתוך התא אל התמיסה.